גדלתי והתחנכתי (אם אפשר לקרוא למורדת הטבעית שאני מחונכת ) בקיבוץ אשדות יעקוב מאוחד . התנועה בקיבוץ של פעם הייתה בעיקר להתרוצץ בחוץ בתופסת ומחבואים או על ידי עבודות פרך שניתנו לנו בתור ילדים . למשל לנקות מטעי בננות או לעקור יבלית על איזה גבעה שמכסה מקלט. תמיד אהבתי להזיע תמיד אהבתי להופיע ולרקוד בחגים זה מילא אותי באנרגיות מדהימות.

במשך שמונה שנים רקדתי באולפן למחול של עמק הירדן. החוויות שם עיצבו את מי שאני היום. רקדנו בלט, פלדנקריז, גאז, מודרני, פלמנקו, אפילו קפוארה. נתנו לנו שם הכול ועם זאות הגבילו ועצרו תיקנו וסידרו….והחוקים והסדר וחוסר המקום להתבטא אלא בדיוק הדברים שהרחיקו אותי משם.

את התנועה חזרתי לפגוש לאחר שבגיל 24 ילדתי את ביתי הבכורה ושאלתי מה עכשיו? הייתי במהלכם של לימודי ניהול ומדעי המחשב ולימודים נראו לי פתאום חסרי משמעות. עבדתי בחברת מחשבים ולא הצלחתי לרגע לשבת על הכיסא. הבנתי שאין סיכוי שאהיה מאושרת במשרה מסודרת , הבת שלי רק מעצם היותה קיימת, הכריחהאותי לבדוק מחדש מה מתאים לי.
נרשמתי לקורס אירובי חשבתי שזה ישלב את הריקוד ויאפשר פרנסה. נהנתי לעבוד בזה עד שהצרידות שלטה לי בקול.
בימים האלה הכרתי את דניאלה מלאך ואצלה עשיתי את כול ההשתלמיות האפשריות בפילאטיס ולמדתי ממנה רבות.
פתחתי סטודיו בשנת 2005 .אחרי שהבנתי שיש לי כבר שתיי בנות ורציתי לפתח מקום משלי על מנת לתת משהו נוסף ללקוחות שלי.
בשנה האחרונה הכרתי את הטכניקה המדהימה flystick שמחברת אותי לגופי ומאפשרת לנשמתי לפרוח ולהשתחרר.טכניקה שייצר בכישרון גדול בועז נחייסי . ואני עושה איתה נפלאות ללקוחות שלי שמאוהבים בה כמוני. היום אני מעבירה את מי שבוחר ללכת איתי את המסע להכרת גופו . אני משתמשת בכלים רבים מעולם השיקום , הפילאטיס, והflystick וזה אושר גדול בשבילי ללכת בשביל הזה .